פסק-דין בתיק עד"י 2312/13

המשיב הורשע בכתב אישום מתוקן שכלל 3 אישומים שעניינם קבלת חלק רכב גנוב. על המשיב נגזרו 3 חודשי מאסר ויום אחד לריצוי בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי שלא יעבור עבירה שעניינה החזקת רכוש החשוד כגנוב וכן נגזר רכיב כספי בסך 7,500 ש"ח הכולל במאוחד קנס ופיצוי ללא שנערכה חלוקה ביניהם.

במסגרת הערעור שלפניי ובמהלך דין ודברים שהתקיים בין הצדדים במהלך הדיון בערעור ובעקבות הערות ביהמ"ש הסכימו הצדדים כי כתב האישום בעניינו של המשיב יתוקן כך שיישאר רק האישום הראשון ושני האישומים האחרים ימחקו.

עוד הוסכם, כי לנוכח זאת תחזור בה התביעה מהערעור ככל שהוא מתייחס לרכיב המאסר בפועל.  כמו כן, הסכימו הצדדים כי יתווסף לעונש המאסר המותנה מאסר מותנה נוסף של 8 חודשים בגין עבירות של קבלת רכב או חלקי רכב גנובים. כן הוסכם כי הרכיב הכספי יהפוך כולו לקנס.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מצאתי כי הסכמתם הינה ראויה. לפיכך, אני גוזר על המשיב את העונשים הבאים:

א.                                         מאסר בפועל כפי שנפסק בערכאה הראשונה היינו, 3 חודשים ויום אחד.

ב.                                         6 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה של החזקת רכוש החשוד כגנוב.

ג.                                           8 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה שעניינה קבלה או החזקה של כלי רכב גנוב או חלקי רכב גנובים.

ד.                                         קנס בסך 7,500 ש"ח או 7 וחצי חודשי מאסר תמורתו. תשלום הקנס יהווה תנאי לשחרורו של המשיב ממאסרו. ככל שהופקד סכום הקנס בשובר פיקדונות שניתן בערכאה הראשונה, יראו את הקנס כמשולם ויש להעביר את התשלום מחשבון הפיקדונות לחשבון ההכנסות של המנהל האזרחי.

ניתן היום, 1 בדצמבר 2013, כ"ח בכסלו התשע"ד, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.

המשנה לנשיא